תאונת טרקטורון בלי ביטוח
עו"ד רונן פרידמןכה טבת, תשפ22/01/2020האם אפשר לקבל פיצויים על תאונת טרקטורון בלי ביטוח חובה?
תגיות:תאונהרכבפיצוייםצילום: clipart
לבית המשפט הוגשה תביעת פיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, בגין פגיעתו של התובע בתאונה עת התהפך עם טרקטורון בו נהג. לטענת התובע, התברר לו בדיעבד כי הטרקטורון לא היה מבוטח בביטוח חובה.
האם התובע זכאי לפיצויים מכוח החוק ?
התובע נהג בעת שלא היה לרכב בו נהג ביטוח חובה. בנסיבות אלה סעיף 7(5) לחוק מוציא מגדר הזכאים לפיצויים על-פי החוק את מי שנהג ברכב ללא ביטוח.
אלא ששלילה זו איננה מוחלטת והיא מסויגת בסעיף 7 א לחוק, הקובע כדלקמן:
"על אף האמור בסעיף 7(5), מי שנפגע כשנהג ברכב בהיתר מאת בעליו או את המחזיק בו, ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח, או כשהביטוח אינו מכסה את שימושו ברכב, והוא לא ידע על כך ובנסיבות הענין גם לא היה סביר שיידע, יהא זכאי לתבוע פיצויים מן הקרן כפי שזכאי לכך נפגע לפי סעיף 12(ב).
זכאות התובע לתובע פיצויים בעניינו מותנית, איפוא, בשאלה האם מתקיימים תנאי סעיף 7 א לעיל, שהינם תנאים מצטברים. התנאים לתחולת סעיף 7 א לחוק הינם שלושה:
הנטל להוכחת התנאים הנ"ל מוטל על התובע באמצעות עוֹרך דין תאונת טרקטורון.
הפסיקה קבעה כי לצורך בחינת סבירות אי-הידיעה של הנפגע הנוהג ללא ביטוח, יש לבחון את מכלול נסיבות המקרה, כאשר בבחינה מעורבים היבטים סובייקטיביים ואובייקטיביים כאחד.
הדגש המהותי הוא בשאלת קיומו של אשם בהתנהגות הנהג, שיש בו כדי לשלול את תחולת החוק, בזיקה לשיקולים העומדים בבסיס הוראת סעיף 7 לחוק, שהינם טעמי תקנת הציבור ושיקולי הרתעה. בהקשר זה נפסק כי הרשאה לשימוש ברכב מצד אדם המצוי ביחסי קירבה עם המשתמש, מקימה חזקה בדבר יסוד סביר להנחה מצד המשתמש בדבר קיום ביטוח תקף לרכב, באופן שאיננו מחייב בדיקה עצמאית בדבר קיום ביטוח.
כך, למשל, במסגרת יחסי עובד מעביד, וכך גם במסגרת יחסי קרבה אחרים כגון ידידות ממשית. עם זאת נפסק, כי אין מדובר בפרמטר יחידי ובחינת הסבירות נעשית בכל מקרה על בסיס נסיבותיו הקונקרטיות.
בית המשפט פסק כי במקרה זה מדובר בטרקטורון שנבנה בבנייה עצמית. הטרקטורון היה מחוסר לוחיות רישוי. כמו-כן היו חסרים בו חלקים חיצונים לרבות פנסים, מראות ולוח שעונים. אין זה סביר כי מאפיינים חיצוניים אלה לא היו בידיעת תובע. מדובר בנתונים קונקרטיים חריגים שהיו צריכים להדליק " נורה אדומה" אצל הנהג, ומחייבים, בגדר התנהלות סבירה מצידו , בדיקה עצמאית בדבר קיום ביטוח חובה בטרם נהיגה ברכב שאלה הם נתוניו, בדיקה שאין חולק כי לא נעשתה על-ידי התובע.
לפי גרסתו של התובע, לא היתה לו בעת השימוש ידיעה אודות מקור הטרקטורון ומיהו בעליו. גרסאות התובע בעניין זה לא היו אחידות, תוך שתחילה טען כי " הניח" שהטרקטורון ניתן ללביא על-ידי חבר כלשהו שהוא בעל חנות טרקטורונים, ואילו בחקירתו הנגדית טען כי כך אמר לו בעל הטרקטורון, ברם מכל הגרסאות עולה כי התובע סבר שלא מדובר בטרקטורון של אדם אחר.
בית המדפט פסק כי בנסיבות מעין אלה, ובפרט נוכח החסרים בטרקטורון הספציפי כפי שצויינו לעיל, לא מדובר בסיטואציה המצמיחה הסתמכות רגילה וסבירה מצד המשתמש כי לרכב הוצא ביטוח חובה כחוק.
בסופו של דבר מכל המפורט לעיל בית המשפט קבע כי לא הוכחו תנאי סעיף 7 א לחוק, לפיכך, ומשהתובע נפגע בעת שנהג ללא ביטוח חובה כחוק, תביעתו נדחתה.
האם התובע זכאי לפיצויים מכוח החוק ?
התובע נהג בעת שלא היה לרכב בו נהג ביטוח חובה. בנסיבות אלה סעיף 7(5) לחוק מוציא מגדר הזכאים לפיצויים על-פי החוק את מי שנהג ברכב ללא ביטוח.
אלא ששלילה זו איננה מוחלטת והיא מסויגת בסעיף 7 א לחוק, הקובע כדלקמן:
"על אף האמור בסעיף 7(5), מי שנפגע כשנהג ברכב בהיתר מאת בעליו או את המחזיק
צילום: clipart
זכאות התובע לתובע פיצויים בעניינו מותנית, איפוא, בשאלה האם מתקיימים תנאי סעיף 7 א לעיל, שהינם תנאים מצטברים. התנאים לתחולת סעיף 7 א לחוק הינם שלושה:
(1) נהיגה בהיתר מהבעלים או המחזיק
(2) אי-ידיעה סובייקטיבית לגבי היעדר הביטוח
(3) סבירות אי-הידיעה
הנטל להוכחת התנאים הנ"ל מוטל על התובע באמצעות עוֹרך דין תאונת טרקטורון.
הפסיקה קבעה כי לצורך בחינת סבירות אי-הידיעה של הנפגע הנוהג ללא ביטוח, יש לבחון את מכלול נסיבות המקרה, כאשר בבחינה מעורבים היבטים סובייקטיביים ואובייקטיביים כאחד.
הדגש המהותי הוא בשאלת קיומו של אשם בהתנהגות הנהג, שיש בו כדי לשלול את תחולת החוק, בזיקה לשיקולים העומדים בבסיס הוראת סעיף 7 לחוק, שהינם טעמי תקנת הציבור ושיקולי הרתעה. בהקשר זה נפסק כי הרשאה לשימוש ברכב מצד אדם המצוי ביחסי קירבה עם המשתמש, מקימה חזקה בדבר יסוד סביר להנחה מצד המשתמש בדבר קיום ביטוח תקף לרכב, באופן שאיננו מחייב בדיקה עצמאית בדבר קיום ביטוח.
כך, למשל, במסגרת יחסי עובד מעביד, וכך גם במסגרת יחסי קרבה אחרים כגון ידידות ממשית. עם זאת נפסק, כי אין מדובר בפרמטר יחידי ובחינת הסבירות נעשית בכל מקרה על בסיס נסיבותיו הקונקרטיות.
בית המשפט פסק כי במקרה זה מדובר בטרקטורון שנבנה בבנייה עצמית. הטרקטורון היה מחוסר לוחיות רישוי. כמו-כן היו חסרים בו חלקים חיצונים לרבות פנסים, מראות ולוח שעונים. אין זה סביר כי מאפיינים חיצוניים אלה לא היו בידיעת תובע. מדובר בנתונים קונקרטיים חריגים שהיו צריכים להדליק " נורה אדומה" אצל הנהג, ומחייבים, בגדר התנהלות סבירה מצידו , בדיקה עצמאית בדבר קיום ביטוח חובה בטרם נהיגה ברכב שאלה הם נתוניו, בדיקה שאין חולק כי לא נעשתה על-ידי התובע.
לפי גרסתו של התובע, לא היתה לו בעת השימוש ידיעה אודות מקור הטרקטורון ומיהו בעליו. גרסאות התובע בעניין זה לא היו אחידות, תוך שתחילה טען כי " הניח" שהטרקטורון ניתן ללביא על-ידי חבר כלשהו שהוא בעל חנות טרקטורונים, ואילו בחקירתו הנגדית טען כי כך אמר לו בעל הטרקטורון, ברם מכל הגרסאות עולה כי התובע סבר שלא מדובר בטרקטורון של אדם אחר.
בית המדפט פסק כי בנסיבות מעין אלה, ובפרט נוכח החסרים בטרקטורון הספציפי כפי שצויינו לעיל, לא מדובר בסיטואציה המצמיחה הסתמכות רגילה וסבירה מצד המשתמש כי לרכב הוצא ביטוח חובה כחוק.
בסופו של דבר מכל המפורט לעיל בית המשפט קבע כי לא הוכחו תנאי סעיף 7 א לחוק, לפיכך, ומשהתובע נפגע בעת שנהג ללא ביטוח חובה כחוק, תביעתו נדחתה.
הוסף תגובה
עוד מעו"ד רונן פרידמן
עוד בנושא רכב